הרב צייטלין

הרב הלל צייטלין נולד בשנת תרל"א (1871) בעיירה הבלורוסית קורמה, למשפחה דתית בעלת גוון חסידי. בשנות נעוריו קיבל חינוך דתי, ואף נחשב לעילוי. בהיותו בן חמש עשרה נפטר אביו, ועל מנת להתפרנס שימש מורה לעברית בעיירות שונות בתחום המושב. בתקופה זו החל הרב צייטלין לרכוש לעצמו השכלה כללית בתחומי הפילוסופיה, הספרות והמדעים, וכתוצאה ממנה אף עבר תהליך של אובדן האמונה הדתית. באמצע שנות העשרים לחייו נשא לאשה את אסתר קונין, והעתיק את מקום מגוריו לעיירה הומל, שם חבר לקבוצה של צעירים מבקשי-דרך – ביניהם יוסף חיים ברנר, אורי ניסן גנסין ושלום סנדר באום.

בתקופת הומל החל הרב צייטלין לפרסם מסות ומאמרי הגות במספר עיתונים. בשנת תרס"ד (1904), בהיותו בן שלושים ושלוש, עקר לווילנה בעקבות הזמנה לכתוב באופן קבוע עבור העיתון "הזמן". בתקופה זו הוא החל לגשש את דרכו חזרה לעבר אורח חיים דתי תוך עיון מחודש בכתבים יהודיים. החל משנת תרס"ז (1907) קבע הרב צייטלין את מושבו בוורשה, וביסס את מעמדו בעיתונות היהודית של מזרח אירופה כפובליציסט וכיוצר מן השורה הראשונה.

הרב צייטלין כתב רבות אודות הקבלה והחסידות, ואף עמד בקשרים מסועפים עם רבנים ואדמורי"ם שונים. בין שתי מלחמות העולם, לצד מאמריו הקבועים שעסקו בביקורת חברתית ובענייני השעה, פרסם הרב צייטלין גם סקירות רחבות על חייהם ומשנתם של גדולי הרוח והמחשבה בעם היהודי.

בערב ראש השנה תש"ג (1942), עטור בטלית ותפילין ואוחז בספר הזוהר, נרצח הרב הלל צייטלין בידי הנאצים בדרכו למחנה ההשמדה טרבלינקה.

כאשר כתב הרב הלל צייטלין את תולדות חייו בשנת תרפ"ח (1928), הוא ציין בסיום דבריו:

כתביי העבריים והיידיים בכלל מפוזרים הם לא רק על שבעה ימים, כי אם על שבעים ושבעה ימים, ואין גואל להם. אפשר שיבוא גואל להם, כמו לתרגומי ופירושי לספר הזהר, אם יזכני ד' לבלות יתר שנות חיי בארץ הקדושה

הוא לא זכה לכך. הפוסטים להלן יהיו צעד ראשון בניסיון להקים לכתביו ארכיון מסודר, ראשון ראשון ואחרון אחרון. מלאכה זו אינה קלה, משום שהרב צייטלין פרסם בלמעלה מארבעים (!) במות שונות – כתבי עת, מאספים ספרותיים, חוברות ועיתונים.

תודתי נתונה לד"ר עשהאל אבלמן ולאליחן אמיתי על שפתחו בפניי את השערים לספרייתו הגדולה של הרב צייטלין, מתוך עיסוקם רב-השנים בדמותו ובכתביו.

הכרת תודה נוספת ראויה למחקריהם החשובים של פרופ' יונתן מאיר, פרופ' חמוטל בר יוסף וד"ר שרגא בר סלע, שהאירו פינות רבות בדמותו ובמשנתו של הרב צייטלין שהיו שרויות עד היום באפלה.

לקריאת כל הפוסטים בנושא ←

כל זמן שאתה נמצא בתוך המחנה, כל זמן שהנך אחד הלוחמים, נדמה לך שרק אתך הצדק ורק לך הרשות לגשם את שאיפותיך בכל האמצעים שאתה רואה לנכון, ואולם לחברך אין כל רשות לעשות זאת, לפי שלך ואך ישנה אידאה אמיתית, ולחברך אין דבר.
כיוון שעל ידי איזו טרגדיה נפשית פתאומית או תדירה אתה הולך ונדחף מחוץ לכל מיני הלוחמים והנך עומד ומסתכל מן הצד בכל הנאמר והנעשה, הרי אתה מתחיל לחשוב: איך אפשר לשים קץ למלחמת הדמים, למלחמת אחים שאין לה הפסק […] צריך להגיד לבני אדם כולם: הניחו את הנשק!

הרב הלל צייטלין, 'קנייני הרוח'


תרנ"ט-תרס"ה (1899-1905)
שירה ותפילה
האורחים
בעומק וברום
משעיפי לילה
מן הצד
שירה חדשה
הטוב והרע
ברוך שפינוזה
הרהורים
שיחות פילוסופיות
מכתבי אחד הצעירים
כוונות ויחודים
לחשבונו של עולם


תרס"ו-תרע"ג (1906-1913)
הצימאון
הגעגועים ליופי
שאלות
על הזבח
גדולי המחשבה בישראל: רמב"ם
בעל התשובה הגדול מרוסיה
החסידות
יופי של מעלה
בחביון הנשמה
תוכן צורה וארחות חיים
פרידריך ניטשה
שכינה
קנייני הרוח
תורה וסחורה
ממעמקים: טענות ומענות
ימות המשיח
טיולים
רבי נחמן מברסלב: חייו ותורתו


תרע"ד-תרפ"ד (1914-1924)
החסידות ואחד העם
מתהומות הספק והיאוש
על ביאליק: משורר הבהירות
בפתחנו את ספר התנ"ך
ההגדה החדשה של העיתונות
ה'אפיקורסות' שלי
תפילות
ביקורת האדם
ציוּן לעיירה
יוסף חיים ברנר: ערכים וזכרונות
למרחק…
מפתח לספר ה'זהר'
במדינה 'ישראל' בשנת האלפיים
כיצד מחפשים היום את האור הפנימי?


תרפ"ה-תש"ב (1925-1942)
קיצור תולדותיי
משיר אל מות אשר להודים
מתי נזכה לזה? הגיונות לשבועות
מדוע ספינת הגאולה לא מגיעה אל החוף
מה היה הרב קוק אומר כעת?
מספר מילים אודות ה'חסיד שבכהונה'
רבי יצחק לוריא, האר"י (א)
רבי יצחק לוריא, האר"י (ב)
מה חידש רבי ישראל בעש"ט (א)
מה חידש רבי ישראל בעש"ט (ב)
דבר לעמים
ספרן של יחידים
בעצם ימי השמחה…
הקו היסודי בקבלה של הרב קוק
מרטין בובר
מעלות ומורדות בתנועתנו הלאומית
לשאלת הרבנות בישראל
בין שני הרים גדולים
אם אשכחך ירושלים…
זאת הרִשְעָה…
רבי נחמן מברסלב על הנגינה


מודעות פרסומת