מה חידש רבי ישראל בעש"ט? (א)

מאמר זה פורסם במספר המשכים בשבועון "בדרך" של ההסתדרות הציונית בפולין, בשנת תרצ"ה (1935). בשבועון זה פרסם הרב צייטלין כמה וכמה מאמרים על גדולי ישראל ועבודת אלוהים, שלא זכו לאחר מכן לאיסוף ולהדפסה מחדש.

חלקו השני של המאמר כאן

א.

הספרות על רבי ישראל בעש"ט היא עתה גדולה ורחבה, אבל לא עמוקה. ספרים למאות נכתבו על החסידות בעשרות השנים האחרונות בעברית, באידיש, בגרמנית, ובשפות רבות אחרות, ובכולם ידובר פחות או יותר, על הבעש"ט בתור אבי החסידות.

בספרים המודרניים אשר קראתי אני על החסידות בכלל ועל הבעש"ט בפרט, רק מעטים מאד מאד בהם נכנסו לתוך עומק הענין, והם ספריו של רבי אהרן מארקוס זצ"ל מזה וספריו של מארטין בובר מזה, וביתרם מצאתי רק שטחיות ושטחיות ודברים אין קץ על ה"ריפורמה" של הבעש"ט ועל "דימוקרטיותו" ו"עממיותו", וכדומה, וכדומה.

הספרים על הבעש"ט, שנכתבו ברוח אורטודוקסי­­-חסידותי טהור גם הם, מלבד ספריו של מארקוס, מחטיאים את המטרה הנכונה. אמנם אין בהם אותם פטפוטי המלים, על הריפורמה ועל הדימוקראטיות ועל העממיות של הבעש"ט שבספרים המודרניים, אבל הם לא ניקו מחד צדדיות, מטשטוש הצורה, מהתגבשות החומר בלי טעם ובלי סדר ובלי רוח, מחסרון הבנה וחדירה בתקופה אשר בה חי, פעל ועשה ר' ישראל בעש"ט ומחסרון התעסקות בעיקר מהותה של הנשמה העליונה אשר בה חונן הבעש"ט ובאופי הגאוני המיוחד שלו.

ואני בבואי לכתוב הפעם על הבעש"ט, אין לי שום כוונה למלאות פה את כל החיסרון הזה, כי לא בשבועון כללי מקום לזה, כי אם לרשום פה רשימות אחדות קטנות על עיקר חידושו החסידותי של הבעש"ט ולציין פה רק שרטוטים אחדים מאופיו המיוחד, לרגלי מלאות שתי מאות שנה מיום שנתגלה.

להמשיך לקרוא

אקוסמיזם בתורת הרב קוק

עבודתו הנדירה של הרב אמנון ברד"ח, שנעשתה בהדרכתו של פרופ' שלום רוזנברג, עוסקת בתורת-ההכרה ותורת-היש שבמשנת הרב קוק. "אקוסמיזם" על פי מובנו המילולי הוא "שלילת העולם", העמדה לפיה היש האמיתי והיחיד-שבנמצא הוא אלוהים. עמדתו של הרב קוק, כפי שמתוארת בעבודה זו, מגלה במושג זה פנים מפנים שונות. בפתיחה, כותב הרב אמנון:

"מטרת העבודה להצביע על:

א. מרכזיות המגמות האנושיות, הרציונליות והטבעיות בתורת הרב קוק. מגמות אלו לא רק שאינן מאבדות את ישותן העצמית בקרבת האדם לאלוהים, אדרבה, הן מתגבשות ומקבלות משנה תוקף.

ב. מרכזיותן של המגמות האנושיות נגזרת ומקבלת את תקפותה אך ורק מתפיסתו האקוסמיסטית של הרב קוק"

בהמשך עוד נטען כי "תפיסתו של הרב קוק מרימה את הערכים האנושיים למדרגת ההשתלמות האלוהית […] הם מקבלים ערך אלוהי נצחי" (עמ' 48). ושם: "היות אלוהים עצמות המציאות ופרטי הבריאה תאריו, נותן לגבולות ההכרה הרציונלית משמעות עליונה" (עמ' 49). הדיון אודות האופן שבו האדם נעשה "תואר של אלוהים" – מה שניתן לכנות "התמקמות" באלוהים – ראוי לעוד הרחבה ופיתוח, הן הגותי והן דתי. עבודה זו היא התחלה נהדרת.

על הרב אמנון ברד"ח ניתן לקרוא כאן. נראה גם שמאז כתיבת העבודה ודיוניו על הרציונליזם ועל שפינוזה הגותו המקורית התפתחה לכיוונים אמנותיים אף יותר, כפי שעולה מהשיעורים השונים באתר ישיבת "ראש פינה".

לקריאה ולהורדה של הקובץ