משיר אל מות אשר להודים

מסמך נדיר זה, שכתב הרב צייטלין עבור השבועון "בדרך" של ההסתדרות הציונית, מציג תרגום של מספר חלקים קצרים מתוך ה"בהגאוואד גיטה". תרגום זה התפרסם בשנת תרצ"ד (1934), בשעה שהרב צייטלין כבר יושב בוורשא וכותב בעיקר על קבלה וחסידות.

בשיר זה, טוען הרב צייטלין, "יש רוממות מפליאה המנשאת את האדם מעל כל הקטנות והפעוטיות שבחיים", ורוממות זו "מוציאתו, ולו גם לשעות ידועות, מעמק הבכא שכולנו נתונים בו, ומגביהה אותו לאוויר הטהור שבראשי ההרים הגבוהים".

הרב צייטלין עם הרב וורשבסקי

הרב צייטלין, שנות השלושים של המאה העשרים

הרב צייטלין השתמש לשם התרגום בתרגומים של ה"בהגאוואד גיטה" לגרמנית ולפולנית, תוך כדי הסרה, לדבריו, של "הלבוש ההודי המיוחד, הזר והמוזר לרוח העברי", והשמטה של דברים המקובלים רק על חלק מהקאסטות בהודו.

לקריאה ולהורדה של הקובץ [חלק א] [חלק ב]

אקוסמיזם בתורת הרב קוק

עבודתו הנדירה של הרב אמנון ברד"ח, שנעשתה בהדרכתו של פרופ' שלום רוזנברג, עוסקת בתורת-ההכרה ותורת-היש שבמשנת הרב קוק. "אקוסמיזם" על פי מובנו המילולי הוא "שלילת העולם", העמדה לפיה היש האמיתי והיחיד-שבנמצא הוא אלוהים. עמדתו של הרב קוק, כפי שמתוארת בעבודה זו, מגלה במושג זה פנים מפנים שונות. בפתיחה, כותב הרב אמנון:

"מטרת העבודה להצביע על:

א. מרכזיות המגמות האנושיות, הרציונליות והטבעיות בתורת הרב קוק. מגמות אלו לא רק שאינן מאבדות את ישותן העצמית בקרבת האדם לאלוהים, אדרבה, הן מתגבשות ומקבלות משנה תוקף.

ב. מרכזיותן של המגמות האנושיות נגזרת ומקבלת את תקפותה אך ורק מתפיסתו האקוסמיסטית של הרב קוק"

בהמשך עוד נטען כי "תפיסתו של הרב קוק מרימה את הערכים האנושיים למדרגת ההשתלמות האלוהית […] הם מקבלים ערך אלוהי נצחי" (עמ' 48). ושם: "היות אלוהים עצמות המציאות ופרטי הבריאה תאריו, נותן לגבולות ההכרה הרציונלית משמעות עליונה" (עמ' 49). הדיון אודות האופן שבו האדם נעשה "תואר של אלוהים" – מה שניתן לכנות "התמקמות" באלוהים – ראוי לעוד הרחבה ופיתוח, הן הגותי והן דתי. עבודה זו היא התחלה נהדרת.

על הרב אמנון ברד"ח ניתן לקרוא כאן. נראה גם שמאז כתיבת העבודה ודיוניו על הרציונליזם ועל שפינוזה הגותו המקורית התפתחה לכיוונים אמנותיים אף יותר, כפי שעולה מהשיעורים השונים באתר ישיבת "ראש פינה".

לקריאה ולהורדה של הקובץ

הטוב והרע

בין השנים תרנ"ט-תרס"ב (1899-1902) פירסם הרב צייטלין בהמשכים את סדרת המאמרים "הטוב והרע על פי השקפות חכמי ישראל וחכמי העמים" בעיתון "השִלֹחַ" של אחד העם. מדובר בפרסום ראשון של רעיונותיו שלו בדפוס, ובעבודה רחבת היקף יחסית.

כתבים נבחרים

ב"הטוב והרע" מנתח הרב צייטלין את בעיית הסבל שבקיום האנושי, וסוקר את השיטות הרעיוניות השונות שהופיעו על במת ההיסטוריה של הרעיונות על מנת להתמודד איתה: החל מהיוונים הקדמונים והבודהיזם, וכלה בשופנהאואר ובניטשה. וכמובן שגם מקומם של חכמי ישראל לא נפקד.

9

מכתבו של הרב צייטלין לאחד העם: "יודיעני נא כבודו מתי יחל להדפיס את פרקי הטוב והרע האחרונים?". בהמשך הוא מודיע על כוונתו לכתוב חיבור נוסף, "היהדות לפני כסא משפט החוקרים האחרונים".

להמשיך לקרוא