קנייני הרוח

את סדרת המאמרים החשובה "קנייני הרוח: מחשבות שלא בעיתן" פרסם הרב צייטלין מעל דפי "הזמן" בשנת תרס"ו (1906). באופן כללי, מדובר בביקורת נוקבת על האווירה המטריאליסטית ההולכת ופושה באירופה, ועל נטישת קנייני הרוח של האנושות. נפרשים בסדרה זו חלקים נרחבים ממשנתו הרוחנית והמוסרית של הרב צייטלין באותן שנים.

החל מאמצע המאמר עולה שאלה מרתקת ונוקבת: מדוע פילוסופים וסופרים גדולים אינם הוגים חיבה לתנועות חברתיות? מדוע הם כמעט תמיד פועלים באופן שגוי או גרוע בעניינים חברתיים?

"האנשים היותר עמוקים והיותר נשגבים שבעולם מתייחסים בלא חיבה יתירה לתנועות החברתיות, למהפכות החברתיות ולדעות החברתיות […] איני מתפלא על איזה סתם פילוסוף או איזה סתם מלומד […] מתפלא אני על בעלי המוחות והלבבות היותר גדולים, שהם הם כמעט תמיד מתנגדים לדעות פרוגרסיביות שונות ולדעות החברתיות הגדולות המניעות את האנושות […]

האמנם חסרים דווקא בני-עליה היותר גדולים הרגשת האמת והצדק? האמנם אין בלבם אהבה לבני אדם? […]

די רק להזכיר את השמות גתה, שופנהאואר, ניטשה, דוסטוייבסקי, טולסטוי. אלה הם לא רק פילוסופים גדולים ואמנים גדולים, אלא אנשים גדולים במובן היותר רחב והיותר שלם של המילים האלה"

התשובה לשאלה זו – בגוף המאמר.

לקריאה ולהורדה של הקובץ

מודעות פרסומת

מחשבה משלך

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s