החילונות ודעת ה'

מאמרו של הרב אורי שרקי, "החילונות ודעת ה'", שהתפרסם בספרו "קדושה וטבע", נוגע ביחסה העקרוני של האמונה היהודית אל תופעת החילון – גם אם מפאת קיצורו אינו מציע פתרונות מפורטים.

מיתוס מכונן מבית מדרשה של "מרכז הרב" מתאר כיצד שני אברכים חשובים בישיבה נסעו אי-אז להשתתף בסימפוזיון בבית הספר האזורי "עין חרוד – תל יוסף" בנושא "מה עושה הנוער בזמנו החופשי?". אחרי כשעה וחצי קמה בחורה בשם ענת ושאלה: "תראו, אם אתם כאלה טובים, מה אתם יכולים ללמוד מאיתנו?", ואחד האברכים השיב, בנימה קצת שחצנית – "מה את יכולה להציע לנו, למשל?". הנוכחים היסו את ענת, השתיקו אותה, והדיון נמשך.

סיומו של הסיפור גם הוא ידוע. כאשר שבו האברכים לישיבה וסיפרו לרבם על השתלשלות העניינים, הם קיבלו בתגובה תוכחה רועמת: "נסעתם עד עין חרוד ואין לכם מה ללמוד? באמת שאינך יכול ללמוד שום דבר מה'ענת' הזאת בעמק יזרעאל?".

אכן, סיפור שכבר נגרס עד כדי צרידות. מה גם שבחלוף השנים הגבול בין "אנחנו" ו"הם" או  בין הפנימי והחיצוני למגזר, כבר לא מסומן בחדות (וספק גם אם פעם היה).

אולם השאלה "האם יש לחילונים משהו ללמד אותנו" מסוגלת לתפקד לא רק במסגרת מבט מסוים, מתפלא ומהורהר על ה"הם", אלא גם לעורר מתרדמות דוגמטיות מסוימות ביחס לתורה. על כך כתבתי בעבר גם כאן וכאן. נדודי שינה אלו הם מבורכים, משום שהם מעמיקים את המושג "קודש", ואת בקשת האלוהים בכללה, בד בבד עם הרחבת המודעות לרבדים מרבדים שונים בנבכי הנפש והתודעה.

לקריאה ולהורדה של הקובץ

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “החילונות ודעת ה'

מחשבה משלך

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s