ברוך שפינוזה

בשלב מוקדם של יצירתו, ותוך כדי פרסום סדרת המאמרים "הטוב והרע", רואה אור בוורשא בשנת תר"ס (1900) ספר ראשון פרי עטו של הרב צייטלין הסוקר את חייו ומשנתו של ברוך שפינוזה.

בעיני הרב צייטלין, שפינוזה היה בראש ובראשונה אדם למוד-סבל, שחי "חיים פשוטים ועניים", "חיי עוני וצער", שהיו מלאים במחסור ועינויי נפש. במרכז החיבור עומדת התמה שסיפור ההתמודדות האצילי של שפינוזה עם סבלו ועם רודפיו אמור לשמש מופת מוסרי, שכן הוא היה "איש הלוחם בעד חופש ואור". הרב צייטלין קובל על כך שהחוקרים מתמקדים בדעותיו הפילוסופיות-תיאולוגיות, בעוד עיקר שיטתו וחידושו נעוץ – לדידו – ב"השקפותיו הפסיכולוגיות והמוסריות", שהיו תולדת חייו הייחודיים (שם, עמ' 3):

"מי שיודע למצוא את היופי והנשגב שיש בחיים פשוטים ועניים, אך שלמים ומתאימים כל צרכם עם האידאלים המוסריים האמיתיים, שאינם דורשים מעשים גדולים דווקא, כי אם אמת ורק ואמת – הוא ימצאם בחיי הפילוסוף הזה"

הקירבה הביוגרפית המעניינת שבין הרב צייטלין לשפינוזה נידונה בספרו של שרגא בר און, "בין סער לדממה", בפרק שהקדיש לחיבור זה.

מיכה יוסף ברדיצ'בסקי כתב מאמר ביקורת על חיבור זה, ובין היתר ציין ('ציונים', בתוך: שינוי ערכים):

"לוּ היה הלל צייטלין גם משורר, כי אז הפך אותו הדבר, שהקדימו במבואו בתור דברים מאת המחַבר, והיה יודע שהחיים בכלל יש להם ערך אמיתי, כשהם חדלים להיות כלליים ונצחיים מופשטים ונעשים לחיים פרטיים, מוחשיים. היה יודע שעינו של אדם היא היא המַכרת העולם ומלואו; היה יודע ששפינוזה היה גם הוא אותה העין הפרטית, אשר ספגה אל קרבה הוית העולם, ושחייו של שפינוזה גם במובן הרגיל לא היו עניים"

פרשת יחסיהם המורכבים של הרב צייטלין וברדיצ'בסקי נידונה בספרו של אבנר הולצמן, "הספר והחיים", עמ' 235-256.

לקריאה ולהורדה של הקובץ

מודעות פרסומת

מחשבה משלך

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s