שבטים

"שבטים" הוא ניסיון לכונן מודל לתיאור ההבדלים בין זהויות אנושיות שונות, וליצירת אפשרות לשיח מעמיק ביניהן. ניתן – ויש שיאמרו: עדיף – להשליך את ההגדרות כולן ולהתנער מהעיסוק האובססיבי בזהויות. אולם נקודת המוצא שלי היא שהגדרות וקווי מתאר הנם גורמים חיוביים ולא שליליים: קיים שוני מובנה בין בני אדם, וניסוח אמיתי של הצרכים, השאיפות והעמדות השונות הוא פתח להבנה הדדית ולשיתוף פעולה, בעוד שטשטוש של השוני גורם בסופו של דבר לכעס ולמפח נפש. יש להתנער מהגדרות מצמצמות ומקבעות, ובו בזמן לא 'לשפוך את התינוק עם המים' ולהישאר עם מסגרת שמאפשרת הגדרה עצמית ואף דיון בין הקבוצות השונות.

מדוע שבטים? משום שזהותו של העם היהודי עמדה בעבר הרחוק על חלוקה ברורה לשנים עשר או שלושה עשר שבטים. חלוקה זו לא הייתה רק גיאוגרפית, אלא הבחינה באופן ממשי בין השקפות עולם, נטיות נפש וסגנונות חיים שונים. איני מתיימר ואף לא מעוניין להציג תיאור היסטורי של אותן השקפות עולם, אלא לדון בפרדיגמה אפשרית של קיום לאומי משותף לקבוצות שונות בהווה.

כלומר, פלורליזם? לא וכן. לא, משום שהמושג "פלורליזם" ספג אל תוכו בשיח העכשווי מגוון משמעויות, החל מ"סובלנות" וכלה ב"רלטיביזם", כך שדרושה הגדרה מדויקת יותר. בנוסף, לפלורליזם כעמדה ערכית דרושה תשתית רעיונית סבירה – וזוהי הדלת האחורית שבאמצעותה נכנסת מטפיזיקה דוגמטית מסוימת מאוד. אבל כן, משום שערך המחלוקת ומגוון הדעות הוא עקרוני לעמדה יהודית-דתית. אדם הסבור שקיימים אופי והשקפת עולם אופטימליים, יחידאיים, שאליהם צריך לחתור – מגשם את אלוהים במידה רבה יותר, ומקבע אותו למושגיו המצומצמים. ההשקפה השיטתית, הסד-המושגִי, אמורים גם הם להיכלל בצו האוסר את קיומם של "פסל ומסכה"; שכן הבעיה העמוקה של ההגשמה איננה החומר, אלא הקיבעון.

העמדה של ריבוי העמדות מבוססת על הטענה – שתורחב במאמרים השונים – שאלוהים אינו רק מושג מופשט אלא בעיקר מפגש: חי, נוכח, מרגש ומפעים. מפגש זה עשוי להתרחש בחלקים וברבדים שונים של המציאות – בחוויית הטבע, בכיסופים, בתקומת ישראל, בשיחה שקטה, בשירה, בחכמה, ועוד – אולם המשותף לכל הרבדים הללו הוא שאין בהם היסק הגיוני בלבד אודות קיומו של אלוהים, אלא תחושה של נוכחות קרובה העולה מהשתתפות פעילה של האדם בהם. השוני בין בני אדם הוא תוצאה של השתתפות פעילה זו, ושאלת המפתח לבירור הזהות היא, אם כן – היכן אלוהים נוכח בחייך?

לקריאת כל הפוסטים בנושא ←

הנה בעניין הזה אמר לי מורי ז"ל, שיש ברקיע שנים עשר חלונות כנגד שנים עשר שבטים, וכל שבט ושבט עולה תפילתו דרך שער אחד מיוחד לו, והוא סוד שנים עשר שערים הנזכרים בסוף יחזקאל. והנה אין ספק, כי אם תפילות כל השבטים היו שוות – לא היו צורך לשנים עשר חלונות ושערים, שכל שער יש לו דרך בפני עצמו, אלא ודאי מוכרח הוא שכיון שתפילותיהם משונות לכן צריכים שערים מיוחדים לכל שבט ושבט. כי כפי שורש ומקור נשמות השבט ההוא כך צריך להיות סדר תפלתו.

רבי חיים ויטאל, עץ חיים, שער הכוונות

מודעות פרסומת